סגירה
    • מותאם לפיירפוקס ולכרום*
    • מותאם לעיוורי צבעים
    • מותאם לכבדי ראייה
    • תצוגה רגילה
    • תפריט קיצורי מקלדתAlt + 0
    • הפסק תנועתיות באתר
    • להגדלת פונטים לחץ על מקשים
    • Ctrl + להגדלה
    • Ctrl - להקטנה
    • Ctrl 0 לאיפוס
    • אפס לברירת מחדל
    • הצהרת נגישות
    תא"ל אריה גולן מזוהה אולי יותר מכל אחד אחר במעורבותו בתהליכים ההיסטורים של מדינת ישראל המתחדשת. הוא היה בין מייבשי אגם החולה, בין בוני מוצב החרמון, בין מקימי קו בר לב ובין מפני סיני לאחר חתימת הסכם השלום במצרים.
    גולן, הקהנ"ר השביעי של צה"ל היה בכל המקומות ברגע הנכון ותרם את כל תרומותיו המכריעות.
    אריה גולן התגייס לצה"ל ב-1950 והחל את שירותו במסלול החי"ר. בהיותו קצין צעיר נשלח ללימודי הנדסה בטכניון ובמקביל עבר לשרת בחיל הנדסה.
    ב-1957 עסק גולן בפריצת דרכים בצפון ובייבוש אגם החולה.
    ב-1960 עבר לבית הספר להנדסה צבאית בו הפך בהמשך למדריך ראשי. בשנת 1963 עבר גולן לפיקוד צפון, בו שירת כקצין הנדסה עד 1968.
    במהלך מלחמת ששת הימים פרץ אריה גולן עם גדוד המשמר של פיקוד צפון לגולן והכשיר דרכים לכוחות השיריון. בסיום המלחמה החל חיל ההנדסה בבניית ביצורים ופריצת דרכים לביסוס האחיזה בדרום. בין היתר הקים החיל את מוצב החרמון.
    לאחר שורה של תפקידים בפיקוד צפון מונה גולן לקצין אג"מ של חיל הנדסה והיה אחראי לשורה של תכנוני פעולות תגמול כנגד פעולות של מחבלים. בניהם פעולות נגד בעומק מצרים וירדן, באי גרין ובשדואן וכן הרמת המכ"ם המצרי.
    במקביל החל לעסוק בהקמת קו הביצורים בדרום ובהקמת קו בר לב.
    את שירותו הצבאי במהלך מלחמת יום הכיפורים עשה כקצין בינוי של חיל הנדסה. באותם ימים סיפק מרכז הבינוי פתרונות לכוחות הלוחמים בשטח.
    בתום המלחמה עבר גולן להדרכה בביה"ס לפיקוד ומטה וב-1976 מונה לקהנ"ר.
    בתקופת כהונתו היה החיל עליו פיקד מעורב ב"מבצע ליטני" ובנסיגת כוחות צה"ל מסיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים. במהלך הנסיגה היה על החיל לפוצץ מבנים שישראל לא רצתה להשאיר בידי המצרים ועל כן הופעלו טכניקות שונות של שימוש בחומרי נפץ.
    עם תום שירותו הצבאי המשיך לעבוד בתחום ההנדסה והצטרף לחברת הבנייה "סולל בונה". בזמנו הפנוי עסק בתחביביו בהם טיולים וצילום. ילדיו ובני משפחתו הצטרפו גם הם אל שורותיו של חיל ההנדסה.
    "תקופת השירות שלי הייתה מיוחדת במינה עם הרבה אירועים ותהפוכות. חיל ההנדסה של אחרי מלחמת יום הכיפורים אינו חיל ההנדסה שלפני".
    אחד הדברים העיקריים שראיתי לנגד עיני כקהנ"ר היה שילוב של כוחות ההנדסה עם השיריון תוך הפקת לקחי מלחמת יום הכיפורים. פיתחנו את נושא הניידות בקרב והקמנו את אגד ההנדסה הראשון. בתקופתי החלה פריצה גדולה בנושא לוחמת אב"כ. מוטה גור ז"ל היה אז הרמטכ"ל והחדיר את הנושא לצה"ל, לא התבצע תרגיל שלא היה בו שילוב של אב"כ", נזכר גולן.