תא"ל אבישי כץ 1983-1979

בימיו הראשונים כקצין צעיר ומפקד מחלקה בהנדסה בשנות החמישים, היה תא"ל אבישי כץ, הקהנ"ר השמיני של צה"ל, עד למעשי התעללות וטירטורים של מפקדים בחיילים. אז התקשורת לא הייתה כה חודרנית והתריעה על ההתעללויות. כץ שהיה מעורב בחלק מהמעשים ברוח אותם ימים, נשבע בינו לבינו כי בבוא היום ילחם בתופעה המכוערת.
"לא היה אז למי לפנות. לא היו מפקדים שיכולת להתריע בפניהם" נזכר כץ שנה אחר כך, כמפקד בית הספר להנדסה של צה"ל. הוא קיים את הבטחתו כאשר נלחם עד חורמה בתופעת ההתעללויות שהייתה בבסיס.
תא"ל כץ נחשב בחיל ההנדסה לקצין לא שגרתי בעל תפיסה שונה מהתפיסה שרווחה בפיקוד העליון של החיל. על תפיסתו החריגה הוא "שילם" בגלות אליה נשלח אל מחוץ לחיל אך לבסוף שב אליו כקהנ"ר. הוא התגייס לצה"ל ב-1952 עוד לפני שמלאו לו 18. ועוד לפני שהספיק לסיים את לימודי התיכון שלו. בהמשך הוא יצא לקורס קצינים ושירת בשורה של תפקידים רבים ומגוונים בחיל, בהם מפקד מחלקה, קצין הדרכה במקהנ"ר ועוד. בין לבין הספקי להשלים את לימודיו התיכוניים וב-1964 יצא ללימודי אדריכלות בטכניון, אותם סיים לאחר הפסקות שונות ב-1969, עם סיום הלימודים נשלח כץ היישר למלחמת ההתשה וקו בר לב שבסיני, שם תחת פיקודו של אלוף שלמה להט (צ'יץ') הוא השלים את קו בר לב.
ב-1972 פנה אליו הרמטכ"ל דוד אלעזר ז"ל והטיל עליו משימה לא קלה, לפקד על בית הספר להנדסה. "באותו זמן מעשי ההתעללות במקום זה היו נורמה של המפקדים הזוטרים והבכירים. החיילים סבלו ממש. הגעתי למקום וראיתי לעצמי אתגר למאגר את התופעה הזו. נזכרתי בימים שלי כמפקד מחלקה שהיה חשוף לתופעות התעללות ואמרתי שהדבר לא יחזור על עצמו. "כץ החל אט אט ובעבודה עיקשת לנקות את הבסיס, הוא הדיח קצינים, עשה שינויים ומהפכות ואחרי חצי שנה הפך הבסיס לדוגמא אליו הגיעו רבים מצה"ל לראות כיצד מנהלים בסיס.
בתוך כל המהפכה הזו עשה כץ עוד שתי הסטוריות. אחת באה בעקבות שיחה שניהל עם חייל מהבסיס. "באחד מראיונות החתך הגיע אלי חייל מגיוס מחזור מאי שהפתיע אותי לטובה, הוא אמר לי שבגלל שהוא ממחזור מאי קורסי הפיקוד לא פתוחים לפניו. הוא הרשים אותי מאוד ובאישור קהנ"ר וראש מחלקת הדרכה החלטתי לאשר למגוייסי מחזור מאי להגיע לקורסי פיקוד כמו קורסי מכי"ם וקורסי קצינים. התוצאות היו מצויינות וגם ממחזורי מאי יצאו מפקדים".
היסטוריה שנייה שקבע כץ הייתה לראשונה שילובה של חיילת בהדרכת חיילים. היום הזה עניין של מה בכך ואולם בשנת 1972 נחשב הדבר לפריצת דרך.
כץ היה אדם לא שיגרתי ושילם על כך. במשך תקופת שירותו הוא הביע התנגדות לדרך עבודתו של חיל ההנדסה. כץ גרס כי החיל צריך להעניק סיוע מקצועי לחילות הלוחמים ברמה של יחידות קטנות ולא בגדודים ובחטיבות גדולות. החיכוכים עם צמרת חיל ההנדסה הביאה להגלייתו אל מחוץ לחיל. הוא מונה לקצין בנציב קבילות החיילים ואחר כך לקצין הנדסה של חיל שריון. למרות הכל האמין כץ כי בסופו של דבר הוא יהיה קהנ"ר ואכן, ב-1979 הוא מונה לקהנ"ר והחליט להשלים את המהפכה בה החל. "באתי עם תכניות מוכנות, החלטתי שאני מבצע את המהפכה שתכננתי. מתן סיוע מקצועי לחילות הלוחמים תוך בנייה על עקרונות הנדסת הסער. הדבר היה כרוך בשינוי תפיסה בקרב קציני החיל. היו קצינים שלא התרגלו לשינוי ונאלצו לעזוב את החיל ולפרוש מהצבא".
כץ החליט גם ליישם את יסודות הסיור שלמד כחייל צעיר. הוא היה בין מקימי סיירת "יעל", הסיירת המובחרת של חיל ההנדסה אשר השתלבה עם היחידות המובחרות האחרות והעניקה להם סיוע הנדסי. כמו כן הכניס לחיל אמצעי לחימה חדשים אשר הבטיחו לעוצבות הצבא הלוחמות רצף של ניידות ותנועה בכל הנסיבות. להערכתו של כץ האוייב הגדול של הצבא הם מכשולי הקרקע למניהם ועל חיל ההנדסה להעניק פתרונות למעבר במכשולים.
את המהפכה שלו יישם תא"ל כץ במהלך מלחמת לבנון שם זכה חיל ההנדסה להצלחות גדולות. "מתוך צל"שים שהוענקו במלחמת שלום הגליל, קיבל חיל ההנדסה צל"שים בשעה שהיווה אחוז לא גדול מהכוחות של צה"ל בלבנון. זה מעיד על חשיבותו ועל פעילותו במלחמה" אומר כץ בגאווה.
ב-1983 פשט תא"ל אבישי כץ את המדים. הוא היה אמור לנחות על הכורסא הנינוחה של מנכ"ל מע"ץ אך חודש וחצי לפני המינוי החליט כי אינו מעוניין במשרה הנ"ל ובחר לנהל את חברת דוד לובינסקי לייבוא מכוניות. כעבור מספר שנים הוא עזב והקים חברה לניהול הנדסי של פרוייקטים בראשה הוא עומד עד היום.¶"אם הייתי בוחר איך לחיות מחדש את החיים, הייתי חוזר על מה שעשיתי עד היום. אני מרגיש שעשיתי מה שרציתי וגאה במה שעשיתי".