1809
דף הבית
צור קשר
כניסת חברים
חיפוש
אודות
לזכרם
מורשת
שביל המורשת
התורמים
היידי רוטברג - סם רוטברג ז"ל
חברת תעבורה - אברהם לבנת (בונדי)
משרד הביטחון - אגף הנצחה ומורשת
אבן מספר 1: שביל מורשת יחידות חיל ההנדסה
אבן מספר 2: אבן זיכרון לחללי חיל ההנדסה
אבן מספר 3: הוקרה לפצועי חיל ההנדסה
אבן מספר 4: מפקדת קצין הנדסה ראשי - מקהנ''ר
אבן מספר 5: חיל ההנדסה במלחמת העצמאות
אבן מספר 6: בהל''צ – בית הספר להנדסה צבאית
אבן מספר 7: חה''נ 801 – מפקדת הנדסה פיקוד הצפון
אבן מספר 8: חה''נ 802 – מפקדת הנדסה פיקוד המרכז
אבן מספר 9: חה''נ 803 – מפקדת הנדסה פיקוד הדרום
אבן מספר 10: גדוד הנדסה 601
אבן מספר 11: חיל ההנדסה במלחמת סיני (מבצע קדש)
אבן מספר 12: חיל ההנדסה במלחמת ששת הימים
אבן מספר 13: גדוד הנדסה 605
אבן מספר 14: חיל ההנדסה במלחמת ההתשה
אבן מספר 15: יפת''ח – היחידה לפיתוח אמצעי לחימה
אבן מספר 16: מרכז אב''כ 276
אבן מספר 17: חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים
אבן מספר 18: חיל ההנדסה במלחמת לבנון הראשונה (שלום הגליל)
אבן מספר 19: חיל ההנדסה במלחמת המפרץ
אבן מספר 20: גדוד הנדסה להב - 603
אבן מספר 21: יהל''מ – יחידת הנדסה למשימות מיוחדות
אבן מספר 22: חיל ההנדסה במלחמת לבנון השנייה
אבן מספר 23: חיל ההנדסה במבצע ''עופרת יצוקה''
אבן מספר 24: חיל ההנדסה במבצע ''צוק איתן''
גלריה
תמונות
סרטים
יחידות
מפקדת קצין הנדסה ראשי (מקהנ"ר)
מפקדות הנדסה פיקודיות (מהנ"פ)
בית ספר להנדסה צבאית (בהל"צ)
גדוד אסף
גדוד להב
גדוד המחץ
יהל"ם
הצטרף אלינו
טופס לוחם מביא לוחם
לקראת גיוס
תפקידים בחיל
מסלול הלוחם
מבנה החיל
בנות בחיל
שאלות ותשובות
העמותה
דבר היו"ר
מטרות העמותה
חדשות וארועים
מפעילויות העמותה
תקנון העמותה
יושבי ראש בהווה ובעבר
ישיבות מוסדות העמותה
הנהלה ובעלי תפקידים
מועצה
אסיפה
רישום לעמותה
רישום לאירועים
תשלומים
צור קשר
קישורים
אתר פייסבוק של מלחמת יום כיפור 1973 הנדסה ימית
עמוד הפייסבוק של חיל הנדסה (אתר ממשלתי)
צליחת התעלה מאתר צהל
ויקיפדיה
אתר הפייסבוק של העמותה
פלוגה ג' גדוד 641 במילואים
אתר זרוע היבשה של צה"ל
אתר היחידה
English
Activity
National Heritage
Amphitheater
דף הבית
מורשת
הקמת החיל
הקמת החיל
Share
הקמת החיל
חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל בשנותיו הראשונות, נשען במידה רבה על הניסיון העשיר שצברו מתנדבי הישוב העברי, אשר שירתו בחיל ההנדסה הבריטי, בתקופת מלחמת העולם השניה. בשנות המלחמה הוקמו כתריסר פלוגות עבריות במסגרת "המהנדסים המלכותיים" בצבא הבריטי. שרתו בהן יותר מ- 5000 חיילים יהודים מא"י, אשר פעלו בארץ, ברוב ארצות המזרח התיכון, אפריקה הצפונית ואירופה.
נדבכים ראשונים
בתוקף חוקי המנדט הבריטי אסור היה ליהודים לשאת נשק, ומיגבלה חמורה זו היא שנתנה את הדחיפה לאחד המבצעים ההנדסיים הגדולים של התקופה ההיא: ה"סליקים". היו אלה מחבואי נשק, שרבים מהם הצטיינו לא רק בתיכנון מעולה, אלא אף ברעיונות-העלמה כה מתוחכמים, עד שלא פעם קרה שבוני ה"סליקים" עצמם לא יכלו למצוא אותם. ב"סליקים", שרובם ניבנו בקיבוצים ובישובי הספר, הוטמן אוצר הנשק של כוחות המגן העבריים.
"המהנדסים המלכותיים"
נסיון רב ועשיר, שעליו נשען במידה רבה חיל ההנדסה של צה"ל בשנותיו הראשונות, צברו מתנדבי הישוב העברי אשר שרתו בחיל ההנדסה הבריטי, בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנות המלחמה (ספטמבר 1939 - מאי 1945) הוקמו כתריסר פלוגות עבריות במסגרת "המהנדסים המלכותיים" (ROYAL ENGINEERS) בצבא הבריטי. שרתו בהן יותר מ-4000 חיילים יהודיים מארץ-ישראל, שפעלו בין השאר בארץ, במצרים, בעיראק, במדבר המערבי ובאיטליה.
ייסודו של החיל
בדצמבר 1947, כאשר כבר היה ברור כי מלחמה עומדת בשער, נקרא עמנואל שחר, יוצא פלוגת-השדה של "המהנדסים המלכותיים" ב"בריגדה", אל דוד בן-גוריון, ראש-הממשלה ושר-הבטחון המיועד, שאמר לו: "אנו עומדים בפני תקופה שבה כל ישוב וישוב יזדקק לסיוע הנדסי להתבצרות. קומו ועשו המלאכה!" עמנואל שחר קיבל על עצמו את המשימה.
אנשים וציוד
באין תשתית אירגונית, לא היתה הקמתו של חיל ההנדסה מן המשימות הקלות. תחילה היה צורך לגייס את המפקדים. המאגר הפוטנציאלי הגדול והחשוב ביותר של כוח אדם הנדסי מאומן היה בקרב קציני ההנדסה ששרתו בצבא הבריטי. רבים מהם הוצאו ממקומות עבודתם האזרחיים וגויסו לתפקידי מפתח בחיל. מקור נוסף לכוח-אדם היו האנשים שצברו נסיון בנושאים הנדסיים במסגרת ה"הגנה".